[ טוען... ]

הגדרת DMARC: למה Outlook ו-Hotmail דוחים מיילים ואיך מתקנים

תאריך: 09.11.2026
זמן קריאה: 19 דקות
לידור כהן
מייסד, לידור דיגיטל

שיתוף:

הירשמו לניוזלטר - תובנות על אוטומציה ו-AI, בלי ספאם

איור של מעטפות מייל העוברות שלושה מנעולי אימות בדרך לשרת דואר, חלקן נדחות וחוזרות לשולח

לפי דיווחים שמיקרוסופט טרם אישרה רשמית, היעדר רשומת DMARC עלול לגרום לכך שמיילים שנשלחים לכתובות Outlook.com, Hotmail, Live ו-MSN יחזרו עם הודעת דחייה, גם כשמדובר בשולחים קטנים עם נפח שליחה נמוך. MailRoute מדווחת שהתופעה החלה בתחילת נובמבר 2026, ושהמשותף לרוב הדומיינים שנפגעו הוא היעדר DMARC. גם אם ההיקף והסיבה עדיין לא ברורים, הגדרת DMARC תקינה היא הצעד הסביר ביותר לצמצום הסיכון.

עבור עסקים בישראל המשמעות מוחשית במיוחד. עסקים קטנים ובינוניים רבים שולחים מיילים לא רק מתיבת הדואר הראשית, אלא גם מטופס צור קשר באתר, מתוסף SMTP בוורדפרס, מ-workflow ב-n8n או ממערכת CRM. כל אחד מהמקורות האלה שולח בשם הדומיין של העסק, ולכל אחד מהם יכולה להיות בעיית אימות נפרדת. כשחלק מהלקוחות משתמשים בכתובות Hotmail או Outlook, אישור הזמנה, קבלה או מענה לפנייה עלולים פשוט לא להגיע.

המדריך מסביר מה ידוע ומה עדיין לא מאומת לגבי הדחיות החדשות, איך לקרוא את הודעת הדחייה, איך לבדוק ולתקן SPF, DKIM ו-DMARC, ואיך לעבור בהדרגה למדיניות מחמירה בלי לאבד מיילים לגיטימיים בדרך.

מה קורה: Outlook ו-Hotmail דוחים מיילים מדומיינים בלי DMARC

לפי MailRoute, החל מ-5 בנובמבר 2026 שירותי הדואר הצרכניים של מיקרוסופט (Outlook.com, Hotmail, Live ו-MSN) דוחים חלק מהמיילים שמגיעים מדומיינים שלא מפרסמים רשומת DMARC, כולל שולחים בנפח נמוך.

הודעת הדחייה שמתקבלת נראית כך:

550 5.7.1 Message rejected: Message lacks SPF/DKIM/DMARC Auth Records (AS9031519)

לפי אותו מקור, הקוד בסוגריים (למשל AS9031519) נוסף להודעה בשלב מאוחר יותר, וההודעה עצמה לא מציינת איזו בדיקה נכשלה. זה מה שהופך את האבחון לקשה: מתוך הבאונס בלבד אי אפשר לדעת אם הבעיה ב-SPF, ב-DKIM או בהיעדר DMARC.

מה מאומת ומה לא

חשוב להפריד בין עובדות לבין השערות:

לכן, היקף האכיפה והקריטריונים המדויקים שלה אינם ידועים, וגם הטענה שרשומת DMARC בסיסית לבדה פותרת את הבעיה היא טענה של ספק ולא של מיקרוסופט. עם זאת, ההמלצה המעשית זהה בכל תרחיש: לוודא ש-SPF ו-DKIM עובדים לכל מערכת ששולחת בשם הדומיין, ולפרסם לפחות רשומת DMARC בסיסית.

הכלל הרשמי: מעל 5,000 הודעות ביום

את הדחיות החדשות לא כדאי לבלבל עם כלל רשמי שקיים כבר זמן מה. לפי MailRoute, מאז מאי 2025 דומיינים ששולחים יותר מ-5,000 הודעות ביום ל-Outlook.com חייבים לעבור SPF, DKIM ו-DMARC, אחרת הם מקבלים את השגיאה:

550 5.7.515 Access denied

בניגוד להודעה החדשה, הבאונס הזה כן מפרט את תוצאות SPF, DKIM ו-DMARC, כך שהאבחון פשוט יותר. ההבחנה חשובה כי בשרשורי תמיכה רבים שני המקרים מתערבבים, ולעיתים שולח קטן מקבל עצות שמתאימות לשולח בנפח גבוה.

אבחון: איך לקרוא את הודעת הדחייה ולבדוק את הדומיין

לפני שמשנים רשומות DNS, כדאי לאסוף מידע. מנחה בפורום של מיקרוסופט ציין שהדחייה קשורה ככל הנראה לאימות של הדומיין השולח, ולא לתיבת הדואר של הנמען. בעלי תיבות Outlook.com לא יכולים לערוך את רשומות ה-DNS של מיקרוסופט, ולכן ההמלצה היא שהשולח יעביר את הודעת ה-NDR המלאה למנהל המערכת או לספק הדואר שלו.

שלב ראשון: לזהות את סוג הבאונס

קוד שגיאה

הקשר

מה ההודעה מספרת

550 5.7.1 ... lacks SPF/DKIM/DMARC Auth Records

ההתנהגות שדווחה מנובמבר 2026, כולל שולחים קטנים

לא מציינת איזו בדיקה נכשלה

550 5.7.515 Access denied

הכלל הרשמי למעל 5,000 הודעות ביום, מאז מאי 2025

מפרטת תוצאות SPF/DKIM/DMARC

מקור לנתונים בטבלה: MailRoute.

שלב שני: לבדוק את הרשומות הקיימות

אפשר לבדוק את שלוש הרשומות בכמה פקודות מהטרמינל. הדוגמאות משתמשות ב-example.co.il, ויש להחליף בדומיין האמיתי. הפקודה הראשונה מחזירה את רשומות ה-TXT בשורש הדומיין (שם נמצאת רשומת SPF), השנייה את רשומת DMARC, והשלישית את רשומת DKIM, כשהסלקטור משתנה מספק לספק:

# SPF record (TXT at the domain root)
dig +short TXT example.co.il

# DMARC record
dig +short TXT _dmarc.example.co.il

# DKIM record (selector name depends on the provider)
dig +short TXT selector1._domainkey.example.co.il

במערכת Windows אפשר להשתמש ב-nslookup באופן דומה:

nslookup -type=TXT _dmarc.example.co.il

אם הפקודה על _dmarc לא מחזירה דבר, לדומיין אין רשומת DMARC, וזה בדיוק המצב שלפי MailRoute מאפיין את רוב הדומיינים שנפגעו. לפי אותו מקור, לרוב הדומיינים האלה היה SPF תקין ולעיתים קרובות גם DKIM, כך שהרכיב החסר היה דווקא DMARC.

שלב שלישי: לקרוא את כותרות ההודעה

כדי לראות מה הנמען חושב על המייל, שולחים הודעת בדיקה לתיבה שבשליטתכם (למשל תיבת Gmail או Outlook פרטית) ובודקים את הכותרת Authentication-Results. לפי יועץ הקהילה של מיקרוסופט, יש הבדל חשוב בין שני מצבים של DKIM:

  • dkim=none פירושו שההודעה בכלל לא נחתמה.
  • dkim=fail יכול להעיד על סלקטור חסר ב-DNS, על מפתח שלא תואם, או על שינוי של ההודעה אחרי החתימה.

הבחנה זו מכוונת ישירות לתיקון: במקרה הראשון צריך להפעיל DKIM, ובשני צריך לבדוק את הרשומה או את מה שמשנה את ההודעה בדרך.

הגדרת DMARC צעד אחר צעד: SPF, DKIM ו-DMARC

לפני הצעדים עצמם, כדאי להבין את התפקיד של כל רכיב. SPF מגדיר אילו שרתים רשאים לשלוח בשם הדומיין, DKIM חותם דיגיטלית על ההודעות, ו-DMARC קושר את שניהם לדומיין שמופיע בשדה From הגלוי ומגדיר מדיניות. לפי Woodpecker, DMARC עובר אם אחד מהשניים, SPF או DKIM, עובר ומיושר (aligned) לדומיין ב-From.

סדר הפעולות חשוב. Google ממליצה להפעיל קודם SPF ו/או DKIM, להמתין כ-48 שעות, ורק אז להוסיף DMARC.

צעד 1: תיקון SPF

רשומת SPF היא רשומת TXT בשורש הדומיין. לפי יועץ הקהילה של מיקרוסופט, הכשלים הנפוצים ביותר הם:

  1. יותר מרשומת SPF אחת: לדומיין מותרת רשומת SPF אחת בלבד. כשכל ספק מוסיף רשומה משלו, התוצאה היא כשל.
  2. שולחים חיצוניים שנשכחו: אתר, CRM, שירות ניוזלטר, סורק מסמכים או Relay ששולחים בשם הדומיין ולא מופיעים ברשומה.
  3. חריגה ממגבלת 10 בדיקות DNS: לפי Valimail, SPF מוגבל ל-10 בדיקות DNS. לפי התקן עצמו, RFC 7208, המנגנונים include, a, mx, ptr ו-exists, וגם המשנה redirect, נספרים כולם במגבלה, כולל אלה שמופיעים בתוך הרשומות של הספקים שנטענות דרך include.

דוגמה לרשומת SPF של עסק ששולח רק דרך Microsoft 365, לפי דיון ב-r/Office365:

v=spf1 include:spf.protection.outlook.com -all

כשיש כמה ספקים, מאחדים את כל ה-include לרשומה אחת:

v=spf1 include:spf.protection.outlook.com include:_spf.provider-a.example include:spf.provider-b.example ~all

הדוגמה השנייה סכמטית: את ערכי ה-include המדויקים יש לקחת מהתיעוד של כל ספק. אחרי האיחוד כדאי לבדוק בכלי בדיקת SPF כלשהו שמספר הבדיקות לא עובר את 10.

הבחירה בין -all ל-~all

הסיום של רשומת SPF קובע מה אומרים לשרת המקבל על כל שרת שלא מופיע ברשומה. לפי RFC 7208:

  • -all (Fail): הצהרה מפורשת שהשרת אינו מורשה לשלוח בשם הדומיין.
  • ~all (SoftFail): הצהרה חלשה יותר, שלפיה השרת כנראה אינו מורשה, אבל בלי קביעה חד-משמעית.

בדיון ב-r/Office365 מופיעה דוגמה עם -all, ובאותו דיון מוזכרת גם דוגמה שמשתמשת ב-~all. ההמלצה הבאה היא נוהג מקובל ולא נתון מהמקורות: בזמן שעדיין ממפים את כל מקורות השליחה, ~all מקטין את הסיכון לפגוע בשולח לגיטימי שנשכח. אחרי שהמיפוי הושלם והדוחות מאשרים שכל השולחים מכוסים, אפשר לשקול מעבר ל--all.

צעד 2: הפעלת DKIM לכל שירות שולח

DKIM הוא הרכיב החשוב יותר לטווח הארוך. לפי Woodpecker, SPF נשבר לעיתים קרובות כשמייל מועבר (Forwarding), בעוד ש-DKIM יכול לשרוד כל עוד התוכן החתום לא השתנה.

שולחים חיצוניים כמו Mailchimp מאומתים בדרך כלל באמצעות רשומות DKIM שהם מספקים עבור הדומיין, ובאותו דיון מודגש שיש להפעיל DKIM גם בספק הדואר הראשי. התהליך כמעט תמיד דומה:

  • נכנסים להגדרות הדומיין בממשק של הספק (Microsoft 365, Google Workspace, שירות הניוזלטר, ה-CRM).
  • הספק מציג רשומת CNAME או TXT עם סלקטור ייחודי.
  • מוסיפים את הרשומה בממשק ה-DNS של הדומיין.
  • חוזרים לממשק הספק ומפעילים את החתימה.

מבנה סכמטי של רשומת CNAME ל-DKIM נראה כך (הערכים בפועל מגיעים מהספק):

selector1._domainkey.example.co.il  CNAME  selector1-example._domainkey.provider.example

כמה חשוב DKIM תקין? במקרה שתועד בפורום של מיקרוסופט במאי 2026, דומיין שעבר SPF ו-DMARC אבל נכשל ב-DKIM נדחה עם שגיאה מסוג 5.7.515 על כך שאינו עומד ברמת האימות הנדרשת. אחרי תיקון DKIM, המיילים התקבלו שוב בדרך כלל תוך כ-24 שעות.

חשוב לשים לב: קוד 5.7.515 שייך לכלל הרשמי של שולחים בנפח גבוה (מעל 5,000 הודעות ביום), והמקרה הזה קדם לדיווחים מנובמבר 2026. לכן הוא לא בהכרח משקף את התנהגות 5.7.1 החדשה מול שולחים קטנים, ואין להסיק ממנו בוודאות כמה זמן לוקח לדומיין קטן להשתקם אחרי תיקון. זו בדיוק ההבחנה ש-MailRoute מדגישה בין שני סוגי הדחייה.

צעד 3: הגדרת DMARC לדומיין עם p=none ודוחות

רשומת DMARC יושבת כרשומת TXT בכתובת _dmarc.yourdomain, והמדיניות יכולה להיות none, quarantine או reject. התיקון המינימלי שמציעה MailRoute הוא רשומת TXT אחת. בממשק ה-DNS מזינים בשדה השם את _dmarc, בוחרים בסוג TXT, ובשדה הערך:

Host:   _dmarc
Type:   TXT
Value:  v=DMARC1; p=none

עדיף להוסיף כבר מההתחלה כתובת לדוחות מצטברים (rua). Google ממליצה להקצות קבוצה או תיבת דואר ייעודית לדוחות DMARC, כי הם עלולים להגיע בכמויות גדולות:

v=DMARC1; p=none; rua=mailto:dmarc-reports@example.co.il

כמה הערות מעשיות:

  • לא לשלוח את הדוחות לתיבה הראשית של העסק. לפי Google, כמות הדוחות יכולה להיות גדולה, ותיבה ייעודית שומרת על הסדר.
  • שדה השם בממשק ה-DNS: זהו נוהג מקובל ולא נתון מהמקורות, אבל בממשקי DNS רבים השדה Host מקבל רק את _dmarc והממשק משלים את שם הדומיין לבד. הקלדה של השם המלא _dmarc.example.co.il בממשק כזה עלולה ליצור רשומה בשם כפול שאף שרת לא יחפש. כדאי לוודא את התוצאה בפקודת dig אחרי השמירה.
  • זמן המתנה: אין לצפות שהשינוי ישפיע מיד. Google ממליצה על המתנה של כ-48 שעות בין הפעלת SPF ו-DKIM לבין הוספת DMARC, וכדאי לתכנן את הבדיקות בהתאם.

מדיניות p=none לא משנה את האופן שבו הנמענים מטפלים במיילים, אבל לפי MailRoute היא עונה על התנאי של קיום רשומת DMARC, שהיעדרו מאפיין את הדומיינים שנדחו. עם זאת, זו טענה של ספק, ומיקרוסופט לא אישרה שרשומה כזו לבדה פותרת את הבעיה.

הגדרת DMARC לטפסים, n8n ו-CRM: איפה ה-Alignment נשבר

תיבת הדואר הראשית של העסק בדרך כלל מוגדרת היטב, כי ספקים כמו Microsoft 365 ו-Google Workspace מנחים את המשתמש בתהליך. הבעיה מתחילה במקורות השליחה המשניים, שקל לשכוח שהם קיימים. יועץ הקהילה של מיקרוסופט ממליץ לבדוק כל אתר, CRM, שירות ניוזלטר, סורק או Relay ששולחים בשם הדומיין.

כדי להבין למה דווקא המקורות האלה נכשלים, צריך את ההגדרה הפורמלית של Alignment. לפי RFC 7489, תקן DMARC המקורי, יישור SPF נבדק מול הדומיין שבכתובת המעטפה (MAIL FROM, שמופיעה לרוב בכותרת Return-Path), ויישור DKIM נבדק מול הדומיין שבתגית d= של החתימה. בשני המקרים ההשוואה היא לדומיין שבשדה From הגלוי.

הזווית הישראלית

המקורות שעליהם מבוסס המדריך לא עוסקים בישראל ספציפית, ולכן מה שבסעיף הזה הוא תיאור של מצב נפוץ ולא נתון מחקרי. עסקים רבים בארץ עובדים עם דומיין .co.il, שה-DNS שלו מנוהל בממשק של חברת האחסון, של רשם הדומיינים או של הסוכנות שהקימה את האתר. לא פעם בעל העסק לא יודע מי מחזיק את הגישה לממשק ה-DNS, ולכן השלב הראשון הוא לברר מי מורשה לערוך רשומות TXT ו-CNAME.

נקודה נוספת: עברית בשורת הנושא או בגוף ההודעה לא קשורה לאימות. SPF, DKIM ו-DMARC בודקים דומיינים, שרתים וחתימות, לא שפה. כשמעתיקים רשומות מתוך מסמך בעברית, כדאי לוודא שלא נכנסו תווי כיווניות נסתרים (RTL/LTR marks) או רווחים מיותרים, ולהדביק את הערכים כטקסט נקי משמאל לימין.

טופס צור קשר ותוספי SMTP באתר

טפסים באתר הם אחד המקורות הבעייתיים. התרחישים הבאים מבוססים על ניסיון מקובל בתחום ולא על המקורות של המדריך, אבל הם נגזרים ישירות מההגדרות של SPF ו-Alignment שתוארו למעלה:

  • שליחה ישירה משרת האחסון בלי SMTP מאומת. אם שרת האחסון לא מופיע ברשומת SPF וההודעה לא חתומה ב-DKIM של הדומיין, אין ל-DMARC שום בסיס לעבור.
  • הגדרת From עם כתובת הגולש. טפסים מסוימים מוגדרים כך שהמייל נראה כאילו נשלח מהכתובת שהגולש הקליד. זה יוצר שליחה בשם דומיין זר (למשל hotmail.com) משרת שאינו מורשה עבורו, ולכן היא צפויה להיכשל ב-DMARC של אותו דומיין. הנוהג המקובל: From מכתובת בדומיין של העסק, והכתובת של הגולש בשדה Reply-To, כך שמענה על ההודעה עדיין יגיע אליו.
  • תוסף SMTP שמחובר לשירות שליחה חיצוני בלי שהופעל אצלו DKIM לדומיין, מצב שבו ההודעה יוצאת אבל לא מיושרת.

n8n ואוטומציות

ב-workflow של n8n, צומת שליחת מייל מתחבר בדרך כלל ל-SMTP של ספק כלשהו או ל-API של שירות שליחה (למי שרק מתחיל עם הכלי, יש רקע במדריך למתחילים: אוטומציה עם n8n). הכלל זהה לכל מקור אחר: אם ה-From הוא כתובת בדומיין העסקי, אותו ספק צריך להיות מורשה ב-SPF עם Return-Path מיושר, או לחתום ב-DKIM על הדומיין, כפי שנדרש לפי RFC 7489.

מכיוון שהדחיות שדווחו מופיעות לסירוגין, אוטומציה שעבדה חודשים יכולה להתחיל להיכשל מדי פעם מול Hotmail בלי שום שינוי בקוד. זו בדיוק תקלה שקטה מהסוג שכדאי לנטר. על בניית מנגנון שמזהה workflow שהפסיק לעבוד אפשר לקרוא במדריך ניטור n8n: איך לזהות workflow שהפסיק לרוץ בשקט.

בנוסף, כדאי לטפל בבאונסים בתוך האוטומציה עצמה: לתעד מיילים שחזרו, ולא להניח שאם הצומת לא החזיר שגיאה, ההודעה הגיעה. דחייה כמו 550 5.7.1 מגיעה לעיתים כהודעת NDR נפרדת לתיבת השולח, ולא כשגיאה בצומת.

מערכות CRM וניוזלטר

מערכות CRM ושירותי דיוור שולחים בדרך כלל דרך התשתית שלהם. מה שמתואר כאן הוא התנהגות נפוצה אצל ספקים ולא נתון מהמקורות, ולכן כדאי לאמת אותו בתיעוד של הספק הספציפי: כשלא מוגדר דומיין מאומת, ספקים רבים משתמשים בדומיין שלהם בכתובת המעטפה (Return-Path) ובתגית d= של חתימת DKIM. במצב כזה SPF ו-DKIM עשויים לעבור, אבל לפי ההגדרה של RFC 7489 הם לא מיושרים לדומיין שבשדה From, ו-DMARC נכשל למרות שהבדיקות הבסיסיות עוברות.

הפתרון הוא להשלים בממשק הספק את אימות הדומיין, שכולל בדרך כלל את רשומות ה-DKIM שהספק מספק עבור הדומיין. מי שמחבר CRM לתהליכים אוטומטיים ימצא רקע נוסף במדריך איך לחבר את ה-CRM שלכם לאוטומציה.

Alignment בקצרה

הטבלה הבאה להמחשה בלבד. היא לא מופיעה במקורות כפי שהיא, אלא נגזרת מהכלל שמספיק יישור אחד ומהעובדה ש-SPF נשבר בהעברה. התוצאה בפועל תלויה בהגדרות של כל ספק ובמסלול שעובר המייל:

מקור שליחה (תרחיש לדוגמה)

SPF מיושר?

DKIM מיושר?

תוצאת DMARC צפויה

ספק דואר ראשי עם SPF ו-DKIM מוגדרים

כן

כן

עובר

שירות דיוור עם DKIM מותאם לדומיין, ללא Return-Path מותאם

תלוי בהגדרה, לעיתים לא

כן

עובר (מספיק אחד)

טופס ששולח משרת אחסון לא מורשה וללא חתימה

לא

לא

נכשל

מייל שהועבר (Forwarding) והחתימה שלו לא נפגעה

לעיתים קרובות לא

כן, אם התוכן לא השתנה

בדרך כלל עובר

העיקרון שמאחורי הטבלה מגיע מ-Woodpecker: מספיק אחד מהשניים מיושר כדי ש-DMARC יעבור, אבל SPF נשבר בהעברה ולכן DKIM הוא רשת הביטחון.

מדיניות DMARC: מעבר בטוח מ-none ל-quarantine ו-reject

אחרי ש-p=none מפורסם והדוחות מתחילים להגיע, מגיע השלב שבו עסקים רבים נתקעים. לפי Folderly, הגישה הנכונה היא הדרגתית:

  1. p=none בזמן שממפים את כל מקורות השליחה וקוראים את הדוחות המצטברים.
  2. p=quarantine רק כשכל זרמי השליחה החשובים מיושרים ויש אדם אחראי לטיפול בכשלים.
  3. p=reject רק במקומות שבהם כשל הוא בר-תיקון.

השוואה בין שלוש רמות המדיניות

מדיניות

יתרונות

חסרונות

p=none

נקודת התחלה בטוחה, לא משנה טיפול בדואר, מאפשרת דוחות לגילוי שולחים

כמעט אין הגנה מזיוף; דומיינים רבים נתקעים כאן

p=quarantine

מסמנת מיילים שנכשלו כחשודים; שלב ביניים סביר

נמענים יכולים להתעלם; טפסים ו-CRM לא מוגדרים ינחתו בספאם

p=reject

האכיפה החזקה ביותר נגד התחזות

שולח שנשכח או נתיב העברה עלולים לאבד מייל לגיטימי

מקור: Folderly.

מה עם RFC 9989?

לפי Folderly, RFC 9989 הסיר את התגית pct, הוסיף דגל בדיקה בשם t, וקבע שדומיינים לשימוש כללי (כאלה שמשמשים תיבות דואר של אנשים) לא צריכים לפרסם p=reject.

באותו מקור מופיע גם לוח זמנים מינימלי למעבר ל-reject: לפחות חודש ב-p=none ולאחר מכן לפחות חודש ב-p=quarantine. כפי שהדברים מוצגים ב-Folderly, שתי הקביעות לא מיושבות זו עם זו במפורש, כי לא ברור על אילו דומיינים חל לוח הזמנים אם דומיינים כלליים לא אמורים להגיע ל-reject בכלל. הקריאה הזהירה היא לראות בלוח הזמנים מסגרת לדומיינים שבהם reject מתאים, למשל דומיין ייעודי לשליחה טרנזקציונית או לדיוור שכל מקורות השליחה שלו ידועים, ולא לדומיין הראשי שמשמש את תיבות הדואר של העובדים. זו פרשנות, לא קביעה מהמקור.

בנוסף, Folderly מציינת שאימוץ התקן אצל ספקי דואר ואצל מקבלי מיילים עשוי להתעכב, והדוגמה שמופיעה במדריך של Google עדיין משתמשת ב-pct=100. לכן, בפועל, מומלץ להתמקד בשלבי none ו-quarantine ולא להסתמך על דגלים חדשים שתמיכתם לא ברורה.

מסלול מעשי לעסק קטן

בהתבסס על ההמלצות של Google ו-Folderly, מסלול סביר נראה כך:

שלב

פעולה

רשומת DMARC

התחלה

SPF ו-DKIM תקינים לכל השולחים, המתנה של כ-48 שעות

עדיין אין

מיד אחר כך

פרסום רשומה בסיסית עם דוחות

v=DMARC1; p=none; rua=mailto:dmarc-reports@example.co.il

חודש ראשון לפחות

ניתוח דוחות ותיקון כל מקור שליחה שלא מיושר

ללא שינוי

חודש שני לפחות

מעבר לסימון חשודים, רק כשכל הזרמים החשובים מיושרים

v=DMARC1; p=quarantine; rua=mailto:dmarc-reports@example.co.il

בהמשך, אם מתאים

reject רק בדומיין שמתאים לכך ואין בו נתיבי שליחה בלתי מבוקרים

p=reject

לגבי הדחיות שדווחו ב-Outlook, הצעד הקריטי לפי MailRoute הוא הראשון: קיום רשומה. המעבר ל-quarantine הוא עניין של הגנה מפני התחזות לדומיין, ולא נמצא במקורות כתנאי להגעה ל-Hotmail.

מיילים נדחים או נכנסים לספאם גם אחרי התיקון: פתרון בעיות והסלמה

גם אחרי הגדרה נכונה, ייתכן שיופיעו עוד דחיות או שמיילים ימשיכו להגיע לתיקיית הספאם. יכולת המסירה של המיילים (Deliverability) מושפעת גם מגורמים שאינם קשורים לאימות ואינם בתחום המדריך הזה, אבל לפני שמחפשים שם, כדאי לעבור על רשימת הבדיקות הבאה.

צ'קליסט אחרי ההגדרה

  • רשומת SPF אחת בלבד, שכוללת את כל השולחים ולא עוברת את מגבלת 10 הבדיקות.
  • DKIM פעיל בספק הראשי ובכל שירות חיצוני, עם dkim=pass בכותרות הודעת בדיקה.
  • רשומת DMARC ב-_dmarc שמחזירה ערך בבדיקת dig.
  • שדה From בדומיין של העסק בכל טופס ואוטומציה, ובמקרה הצורך Reply-To לכתובת הלקוח (נוהג מקובל, כפי שתואר בסעיף הטפסים).
  • בדיקה חוזרת כמה פעמים, לא שליחה בודדת. לפי MailRoute הדחיות לסירוגין, ומייל בודד שעבר אינו הוכחה.
  • סבלנות: לפי Google, כדאי לתכנן כ-48 שעות בין השלבים. במקרה של שגיאת 5.7.515 שתועד בפורום של מיקרוסופט, הקבלה חזרה בדרך כלל תוך כ-24 שעות אחרי תיקון DKIM, אבל כאמור, זה מקרה של הכלל לשולחים בנפח גבוה ולא בהכרח מייצג את דחיות 5.7.1.

מה לעשות כשהכל תקין ו-Outlook עדיין דוחה

הדיווחים מראים שזה תרחיש אפשרי. משתמש בפורום מיקרוסופט ראה דחיות גם ממיילים שעברו SPF ו-DKIM, מה שמרמז על בעיית סינון אפשרית בצד של מיקרוסופט. במצב כזה:

  1. אוספים את הודעת ה-NDR המלאה, כולל הקוד בסוגריים (למשל AS9031519).
  2. שומרים את הכותרות המלאות של הודעה שעברה ושל הודעה שנדחתה, לצורך השוואה.
  3. מעבירים את המידע למנהל המערכת או לספק הדואר, כפי שהמליץ המנחה בפורום של מיקרוסופט.
  4. מגישים דיווח דרך טופס התמיכה לשולחים של מיקרוסופט, לפי המלצת יועץ הקהילה.

לא להתעלם מהבאונסים

באונס הוא מידע. מערכות שליחה אוטומטיות שמתעלמות מהודעות חוזרות ממשיכות לשלוח לכתובות שלא מקבלות, והבעיה נשארת סמויה עד שלקוח מתלונן. מי שבונה תהליכי דיוור אוטומטיים ימצא עקרונות משלימים במאמר 5 אסטרטגיות אוטומציית מיילים שכל עסק צריך. כדאי לשלב בכל תהליך כזה שלב שמתעד הודעות שנדחו ומתריע כשמספרן עולה, במיוחד כשהדחיות לא עקביות וקל לפספס אותן.

שאלות נפוצות

האם צריך DMARC גם כשהעסק שולח מעט מיילים?

הכלל הרשמי של מיקרוסופט חל על שולחים של מעל 5,000 הודעות ביום, אבל מנובמבר 2026 דווח על דחיות גם אצל שולחים קטנים. פרסום רשומה עם p=none הוא צעד בסיכון נמוך, גם אם מיקרוסופט לא אישרה רשמית את ההתנהגות החדשה.

חלק מהמיילים עוברים ל-Hotmail. זה אומר שהכל בסדר?

לא בהכרח. לפי MailRoute, הדחיות לא עקביות, ושליחה חוזרת של אותה הודעה יכולה לעבור. הדרך היחידה לדעת היא לבדוק את הרשומות עצמן ולעקוב אחרי באונסים לאורך זמן.

איך נראית רשומת DMARC מינימלית?

רשומת TXT בכתובת _dmarc.yourdomain עם הערך v=DMARC1; p=none. Google ממליצה להוסיף תגית rua שמפנה לתיבה ייעודית לדוחות.

האם DMARC דורש ש-SPF וגם DKIM יהיו מיושרים?

לא. לפי Woodpecker, מספיק שאחד מהם עובר ומיושר. ובכל זאת, כדאי להגדיר את שניהם, כי SPF נשבר בהעברת מיילים ו-DKIM יכול לשרוד אותה.

האם לקפוץ ישר ל-p=reject כדי להיות בטוחים?

לא. לפי Folderly, מתחילים ב-p=none, קוראים דוחות, מתקנים שולחים, עוברים ל-quarantine, ורק אם הדומיין מתאים, ל-reject. לפי אותו מקור, RFC 9989 אף קובע שדומיינים לשימוש כללי לא צריכים לפרסם p=reject.

הרשומות תקינות ו-Outlook עדיין דוחה. מה עכשיו?

בודקים את הכותרות המלאות ואת הודעת ה-NDR, ומגישים דיווח בטופס התמיכה לשולחים של מיקרוסופט, כפי שהומלץ בפורום של מיקרוסופט. ייתכן שחלק מהדחיות נובעות מבעיה בצד של מיקרוסופט.

סיכום

הדחיות של Outlook ו-Hotmail מנובמבר 2026 עדיין לא אושרו רשמית, והקריטריונים המדויקים שלהן לא ידועים. אבל התמונה שעולה מ-MailRoute ומדיווחי הקהילה ברורה מספיק כדי לפעול: דומיינים בלי DMARC נראים בסיכון, גם כשהם שולחים מעט מיילים, והדחייה לסירוגין עלולה להסתיר את הבעיה.

הגדרת DMARC נכונה מתחילה לפני הרשומה עצמה. צריך למפות כל מערכת ששולחת בשם הדומיין, מטופס צור קשר ועד workflow ב-n8n, לוודא שיש רשומת SPF אחת שלא חורגת מ-10 בדיקות, להפעיל DKIM בכל ספק, ורק אז לפרסם p=none עם דוחות. המעבר ל-quarantine ול-reject הוא שלב נפרד, שמתבצע בהדרגה, על בסיס נתונים, ורק בדומיינים שמתאימים לכך.

לעסקים בישראל, הצעד הראשון הוא לעיתים קרובות ארגוני ולא טכני: לברר מי מחזיק את הגישה לממשק ה-DNS של הדומיין, ואילו מערכות שולחות מיילים בשם העסק. אחרי ההגדרה, כדאי לתכנן את לוח הזמנים לפי ההמלצה של Google להמתין כ-48 שעות בין השלבים, ולבדוק את התוצאה בשליחות חוזרות ולא בשליחה בודדת.

מקורות

וואטסאפ