[ טוען... ]

למה חשבון AWS עולה גם בלי תנועה? 5 עלויות נסתרות וצ'קליסט לעצירתן

תאריך: 08.11.2026
זמן קריאה: 20 דקות
לידור כהן
מייסד, לידור דיגיטל

שיתוף:

הירשמו לניוזלטר - תובנות על אוטומציה ו-AI, בלי ספאם

חדר שרתים ריק בלילה שבו מונה עלויות ממשיך לטפס למרות שאין משתמשים באפליקציה, המחשה לעלויות AWS נסתרות

אפליקציה שאף אחד לא משתמש בה אמורה לעלות כמעט כלום. זו ההנחה של רוב המפתחים שפותחים חשבון AWS לפרויקט צד, ל-MVP של סטארטאפ או לסביבת Staging של לקוח. ואז מגיעה החשבונית החודשית, והשאלה חוזרת שוב ושוב: למה חשבון AWS עולה גם בלי תנועה, כשגרף הבקשות שטוח לגמרי?

התשובה הקצרה: חלק גדול מהחיובים ב-AWS לא תלוי בכמות הבקשות, אלא בזמן שמשאב קיים ובנפח האחסון שהוא תופס. NAT Gateway מחויב על כל שעה שהוא זמין, כתובות IPv4 ציבוריות מחויבות לפי שעה מאז פברואר 2024, ודיסקים ו-Snapshots מחויבים לפי GB לחודש גם כשהשרת כבוי. לפי CloudFix, רוב החברות משלמות ל-AWS ביתר של 20%-35%, בעיקר כי משאבים ממשיכים לרוץ עד שמישהו מכבה אותם.

המדריך הזה הוא צ'קליסט מעשי לצוותי פיתוח, סטארטאפים וסוכנויות בישראל: חמש העלויות הנסתרות הנפוצות ביותר, איך מאתרים כל אחת מהן ב-Cost Explorer ובשורת הפקודה, איך מתקנים, ואיך מגדירים AWS Budgets והתראות כדי שזה לא יחזור. לצוותים ישראליים יש שכבה נוספת: החיוב הוא בדולרים, כך שכל חיוב סמוי מושפע גם מתנודות שער החליפין.

למה חשבון AWS עולה גם בלי תנועה: חיוב לפי זמן, לא לפי בקשות

כדי להבין את החשבונית צריך להפריד בין שלושה מודלים של חיוב שפועלים במקביל כמעט בכל חשבון AWS:

  • חיוב לפי שימוש – בקשות API, הפעלות Lambda, GB של תעבורה יוצאת. כשאין תנועה, הרכיב הזה באמת שואף לאפס.
  • חיוב לפי זמן – כל שעה שהמשאב קיים או זמין: NAT Gateway, כתובות IPv4 ציבוריות, Load Balancers, מכונות EC2 ומסדי RDS שרצים.
  • חיוב לפי אחסון – GB לחודש: דיסקי EBS, Snapshots, לוגים שמורים ואחסון של מסדי נתונים.

אפליקציה בלי משתמשים מאפסת רק את הסוג הראשון. שני האחרים ממשיכים לתקתק כ-730 שעות בחודש, גם כשאיש לא נכנס לאתר. זו הסיבה שבגרף היומי של Cost Explorer רואים לעיתים קו כמעט שטוח: עלות קבועה שלא מגיבה לתנועה היא סימן מובהק למשאב שמחויב לפי זמן או לפי נפח.

עצירת שרת היא לא מחיקת שרת

טעות נפוצה במיוחד בסביבות פיתוח היא לעצור (Stop) מכונת EC2 ולהניח שהחיוב נגמר. לפי Amnic, מכונה עצורה אינה חינמית: אחסון EBS, Snapshots וכתובות IP לא פעילות ממשיכים להיות מחויבים. החיוב על שעות המחשוב נעצר, אבל כל מה שמסביב נשאר.

CloudFix מתארת את אותו דפוס בקנה מידה רחב יותר: שרתי dev/test שנשכחו ודיסקים שמצטברים לאורך זמן. בסטארטאפ שעבר כמה pivots, או בסוכנות שמקימה סביבה נפרדת לכל לקוח, השאריות האלה מצטברות מהר מאוד.

שלב 0: לקרוא את Cost Explorer נכון

לפני שמוחקים משהו צריך לדעת מה בדיוק עולה כסף. Cost Explorer הוא כלי האבחון הראשון, אבל החיובים בו מפוזרים בין כמה שורות ששמן לא תמיד מסביר את התוכן. לפי Amnic, כך מתחלקות העלויות הנסתרות:

שורה ב-Cost Explorer

מה מסתתר בה

EC2-Other

NAT Gateways, Elastic IPs, תעבורת נתונים, Provisioned IOPS

EC2-EBS

דיסקי EBS ו-Snapshots

CloudWatch

מטריקות, התראות (Alarms) ולוגים

תהליך עבודה מומלץ:

  1. נכנסים ל-Billing and Cost Management ופותחים את Cost Explorer.
  2. בוחרים טווח של שלושה חודשים אחרונים ו-Granularity יומי.
  3. מקבצים לפי Service ומזהים אילו שירותים מחזיקים את רוב העלות.
  4. מסננים לשירות אחד, למשל EC2-Other, ומחליפים את הקיבוץ ל-Usage Type.
  5. רושמים כל Usage Type שעולה יותר מכמה דולרים בחודש ומשווים אותו לרשימה שבהמשך.

הקיבוץ לפי Usage Type הוא המפתח. שמות כמו NatGateway-Hours מופיעים לרוב עם קידומת של קוד אזור, והם מספרים בדיוק איזה רכיב אחראי לחיוב. כשהעלות היומית של Usage Type מסוים זהה כמעט לגמרי מיום ליום, כמעט בטוח שמדובר במשאב שמחויב לפי זמן.

חמש החשודות המיידיות

עלות נסתרת

אופן החיוב

איפה מחפשים

NAT Gateway

לפי שעה + לפי GB מעובד

EC2-Other ← NatGateway-Hours / NatGateway-Bytes

כתובות IPv4 ציבוריות

לפי שעה לכל כתובת

EC2-Other

דיסקי EBS ו-Snapshots

לפי GB לחודש

EC2-EBS

CloudWatch Logs

קליטה ואחסון

CloudWatch

Load Balancers ו-RDS

לפי שעה + שימוש / אחסון

Elastic Load Balancing / Relational Database Service

סיבה 1: NAT Gateway – עלות קבועה עוד לפני שעובר בייט אחד

אם יש עלות נסתרת אחת שמפתיעה כמעט כל צוות שעולה לראשונה ל-AWS עם VPC פרטי, זו היא. NAT Gateway מאפשר למשאבים ב-Subnet פרטי לצאת לאינטרנט, למשל כדי להוריד חבילות או לפנות ל-API חיצוני, והוא מחויב גם כשאף אחד לא משתמש בו.

איך NAT Gateway מחויב

לפי AWS re:Post, לחיוב יש שני רכיבים: חיוב שעתי על כל שעה שהשער זמין, וחיוב על כל GB שעובר דרכו. לפי FirstPassLab, המחיר הוא $0.045 לשעה ועוד $0.045 לכל GB מעובד (מחירים של אזורים בארה״ב).

חישוב פשוט לפי המחירים האלה: 0.045 × 730 שעות ≈ $32.85 בחודש לשער אחד, עוד לפני שעבר דרכו בייט אחד. FirstPassLab עצמה מציינת עלות בסיס של "$97 ומעלה" לחודש לשער, אך אינה מפרטת איך הגיעה למספר הזה, והוא אינו מתיישב עם המחיר השעתי שהיא עצמה מביאה. השערה אפשרית, שאינה מופיעה במקור, היא שהמספר משקף פריסה של שלושה שערים, אחד בכל Availability Zone (3 × $32.85 ≈ $98.55). את המחיר המדויק לאזור שלכם יש לאמת בעמוד התמחור הרשמי של Amazon VPC.

כך או כך, פריסה של שער בכל AZ נפוצה בתבניות VPC מוכנות שמכוונות לזמינות גבוהה. בסביבת Staging ריקה היא מכפילה את העלות הקבועה בלי תועלת ממשית.

ויש עוד שכבה. חיוב העיבוד של ה-NAT מתווסף לעלות התעבורה היוצאת לאינטרנט, שלפי FirstPassLab עומדת על $0.09 ל-GB. אותו מקור טוען שעמלות רשת יכולות להוסיף 18%-30% לחשבון החודשי. זו טענה של ספק ולא נתון רשמי, אבל היא ממחישה את סדר הגודל.

איך מאתרים

לפי re:Post, ב-Cost Explorer מסננים לשירות EC2-Other, מקבצים לפי Usage Type ומחפשים את NatGateway-Hours ו-NatGateway-Bytes. הראשון מראה את החיוב הקבוע, השני את חיוב העיבוד.

אם NatGateway-Hours מציג יותר מ-730 שעות בחודש, כנראה שיש יותר משער אחד – למשל שער בכל AZ. תשובה ב-re:Post מוסיפה שגם כמה חשבונות תחת אותו ארגון מצטברים כך, אבל אותה תשובה נוצרה אוטומטית וחלק מהמשתמשים חלקו עליה, ולכן כדאי לאמת מול רשימת השערים בפועל. הפקודה הבאה מציגה את כל השערים הפעילים באזור הנוכחי:

aws ec2 describe-nat-gateways \
  --filter Name=state,Values=available \
  --query 'NatGateways[*].[NatGatewayId,VpcId,SubnetId,CreateTime]' \
  --output table

הריצו את הפקודה בכל אזור שבו יש פעילות. שער שנשכח באזור שאף אחד לא מסתכל עליו הוא תרחיש קלאסי.

איך מתקנים

  • סביבות פיתוח ו-Staging: בדקו אם ה-Subnets הפרטיים באמת צריכים יציאה לאינטרנט. אם לא, מחקו את השער.
  • שער אחד במקום שער לכל AZ: בסביבות שאינן פרודקשן, שער יחיד מספיק בדרך כלל. בפרודקשן זו פשרה בין זמינות לעלות שצריך לקבל במודע.
  • VPC Endpoints: לפי FirstPassLab, זה ה-quick win הגדול ביותר להפחתת חיובי עיבוד ב-NAT, כי תעבורה לשירותי AWS עוקפת את השער. המקור אינו מפרט את תמחור ה-Endpoints עצמם, ולכן כדאי לבדוק אותו בעמוד התמחור של Amazon VPC לפני שמחליטים.
  • אותו AZ: אותו מקור ממליץ להחזיק את המשאבים באותו AZ של השער כדי להימנע מחיובי תעבורה בין אזורי זמינות.
  • Regional NAT Gateway: FirstPassLab מזכירה גם אפשרות זו כאופטימיזציה, אך בלי פרטים. כדאי לבדוק בתיעוד הרשמי אם היא רלוונטית לארכיטקטורה שלכם.

מחיקת שער מתבצעת כך:

aws ec2 delete-nat-gateway --nat-gateway-id nat-0123456789abcdef0

אחרי המחיקה, ודאו שגם כתובת ה-Elastic IP שהייתה משויכת לשער שוחררה. אחרת היא הופכת לחיוב הנסתר הבא ברשימה.

סיבה 2: כתובות IPv4 ציבוריות ו-Elastic IP

במשך שנים, כתובת ציבורית שהייתה מחוברת למכונה פעילה הייתה בפועל חינמית. זה השתנה, והרבה צוותים עדיין לא עדכנו את המודל המנטלי שלהם.

מה השתנה בפברואר 2024

לפי ההכרזה הרשמית של AWS, החל מ-1 בפברואר 2024 נגבה חיוב של $0.005 לשעה על כל כתובת IPv4 ציבורית, בין אם היא משויכת לשירות ובין אם לא. החיוב חל על Elastic IPs ועל כתובות זמניות שמחוברות למכונות, ל-Load Balancers ולמשאבים נוספים, כפי שמתואר גם ב-דיון ב-Reddit וב-פוסט של Commis Tech.

במספרים: לפי FirstPassLab, כתובת אחת עולה $43.80 בשנה, כלומר כ-$3.65 בחודש. נשמע זניח, אבל בחשבון עם עשרות מכונות, Load Balancers ושערים, הסכום מצטבר.

מקורות סותרים: מה נכון היום

ברשת מסתובבים נתונים ישנים שמבלבלים:

  • מאמר ב-Plain English מציין ש-Elastic IP חינמי כשהוא משויך למכונה פעילה, ושרק כתובת לא משויכת עולה $0.005 לשעה (כ-$3.60 בחודש).
  • CloudFix מציינת $36 לשנה לכל Elastic IP לא בשימוש, נתון שאינו מתיישב עם $0.005 לשעה.

הכלל הבטוח היום, כפי שעולה מהכרזת AWS: כל כתובת IPv4 ציבורית מחויבת, משויכת או לא. מאמרים שמבחינים בין כתובת "פעילה" ל"לא פעילה" מתארים ככל הנראה את מדיניות התמחור שלפני פברואר 2024.

איך מאתרים

ב-Cost Explorer, החיובים האלה יושבים תחת EC2-Other לפי Amnic. מקבצים לפי Usage Type ומחפשים סוגי שימוש שקשורים ל-IPv4 או ל-ElasticIP.

כלי משלים ונוח הוא Public IP Insights, חלק מ-VPC IPAM, שממפה את כל הכתובות הציבוריות באזור ומסווג אותן לפי סוג (Elastic IP, כתובות של שירותי AWS, כתובות שהוקצו אוטומטית). לפי ההכרזה של AWS והתיעוד הרשמי, הכלי זמין במסגרת ה-Free Tier של IPAM, כך שאפשר להשתמש בו לסקירה ויזואלית בלי עלות נוספת.

בשורת הפקודה יש שתי בדיקות משלימות. הראשונה מציגה Elastic IPs שאינם משויכים לשום משאב, והשנייה מציגה את כל ממשקי הרשת שיש להם כתובת ציבורית:

# Unassociated Elastic IPs
aws ec2 describe-addresses \
  --query 'Addresses[?AssociationId==null].[PublicIp,AllocationId]' \
  --output table

# All network interfaces with a public IP
aws ec2 describe-network-interfaces \
  --query 'NetworkInterfaces[?Association.PublicIp].[NetworkInterfaceId,Association.PublicIp,Description]' \
  --output table

הפקודה השנייה חשובה במיוחד, כי היא חושפת כתובות שאף אחד לא הקצה במודע: כתובות אוטומטיות של מכונות, של Load Balancers ושל מסדי נתונים שהוגדרו כציבוריים.

איך מתקנים

  • שחררו Elastic IPs שאינם משויכים: aws ec2 release-address --allocation-id eipalloc-0123456789abcdef0.
  • כבו את הקצאת הכתובת הציבורית האוטומטית ב-Subnets שלא צריכים אותה.
  • רכזו שירותים מאחורי נקודת כניסה אחת במקום כתובת ציבורית לכל מכונה.
  • שקלו IPv6 במקומות שבהם הוא נתמך מקצה לקצה.

יש כאן גם רווח אבטחתי, כפי ש-CloudFix מציינת: פחות כתובות ציבוריות פירושן משטח תקיפה קטן יותר.

סיבה 3: דיסקי EBS ו-Snapshots שנשארו מאחור

אחסון הוא העלות השקטה ביותר, כי הוא לא מייצר שום אות חיים. אין לוגים, אין CPU, אין תנועה – רק שורה בחשבונית. הבלוג של CloudFix, ספק של כלי אופטימיזציה, טוען שאחסון מהווה בדרך כלל 20%-30% מחשבון AWS. זו טענה של ספק ולא נתון רשמי, אבל היא מסבירה למה כדאי להתחיל דווקא כאן.

כמה עולה דיסק שאף אחד לא משתמש בו

לפי Amnic:

  • דיסק gp3 עולה כ-$0.08 ל-GB לחודש, כולל 3,000 IOPS ו-125 MB/s.
  • Snapshot עולה כ-$0.05 ל-GB לחודש.
  • מכונה עצורה עם דיסק של 200GB עדיין עולה כ-$16 בחודש.

התרחישים הנפוצים שמייצרים שאריות:

  1. מכונה נמחקה, אבל הדיסק הנוסף שלה לא הוגדר למחיקה אוטומטית ונשאר במצב available.
  2. סביבת פיתוח נעצרה "זמנית" לפני חצי שנה.
  3. Snapshots ידניים שנוצרו לפני שדרוג ואף אחד לא חזר למחוק.
  4. Snapshots שמצטברים מגיבוי אוטומטי בלי מדיניות מחיקה.
  5. Images (AMIs) ישנים שמחזיקים Snapshots מאחוריהם.

איך מאתרים

ב-Cost Explorer מסננים לשורה EC2-EBS ומקבצים לפי Usage Type, כדי להפריד בין נפח דיסקים לבין Snapshots. בשורת הפקודה, הבדיקה הראשונה מציגה דיסקים שאינם מחוברים לשום מכונה, והשנייה מציגה את כל ה-Snapshots בבעלות החשבון, מהישן לחדש:

# Volumes not attached to any instance
aws ec2 describe-volumes \
  --filters Name=status,Values=available \
  --query 'Volumes[*].{ID:VolumeId,SizeGB:Size,Type:VolumeType,Created:CreateTime}' \
  --output table

# Snapshots owned by this account, oldest first
aws ec2 describe-snapshots --owner-ids self \
  --query 'sort_by(Snapshots,&StartTime)[*].[SnapshotId,VolumeSize,StartTime,Description]' \
  --output table

בנוסף, בדקו מכונות במצב stopped שלא הופעלו כבר זמן רב. כל אחת מהן היא דיסק שממשיך לעלות כסף.

איך מתקנים

  • דיסק שאולי יידרש: צרו Snapshot ואז מחקו את הדיסק. לפי המחירים של Amnic, Snapshot זול יותר ל-GB מאשר דיסק gp3 פעיל.
  • דיסק שבוודאות לא יידרש: aws ec2 delete-volume --volume-id vol-0123456789abcdef0.
  • Snapshots ישנים: הגדירו מדיניות שמירה אוטומטית באמצעות Amazon Data Lifecycle Manager, שמאפשר ליצור, לשמור ולמחוק Snapshots לפי לוח זמנים, ומחקו ידנית את מה שכבר לא רלוונטי.
  • מכונות עצורות לאורך זמן: החליטו – או מחזירים לשימוש, או שומרים Snapshot ומוחקים.

מדיניות שמירה לגיבויים היא לא רק עניין של עלות, אלא גם של התאוששות. מי שבונה אסטרטגיית גיבוי מסודרת יכול להיעזר במדריך הגיבוי ל-Next.js, Payload ו-Postgres, שעוסק גם בשאלה כמה זמן באמת צריך לשמור כל גיבוי.

סיבות 4 ו-5: לוגים, Load Balancers ו-RDS שממשיכים לרוץ בשקט

שתי הסיבות האחרונות חולקות מכנה משותף: הן ממשיכות לצבור עלות גם כשאין משתמשים, כי משהו במערכת ממשיך לכתוב, לרוץ או להתקיים. לפי CloudFix, משאבים פשוט ממשיכים לרוץ עד שמישהו מכבה אותם, ובמקרים האלה אף אחד לא מקבל תזכורת לעשות זאת.

חשוב לדייק: מקורות המחקר למדריך הזה אינם מפרטים את המחירים של CloudWatch Logs, של Load Balancers או של RDS במצב סרק. את המספרים המדויקים, כולל באזור תל אביב, יש לבדוק בעמודי התמחור הרשמיים: CloudWatch, Elastic Load Balancing ו-Amazon RDS.

סיבה 4: CloudWatch Logs שנשמרים ללא תפוגה

לוגים הם הדוגמה הטובה ביותר לכך שאפס משתמשים אינו אפס פעילות. Health checks, משימות cron, תהליכי retry ו-Lambda שמופעלות על ידי אירועים פנימיים ממשיכים לכתוב לוגים כל הזמן, גם כשאף אדם לא נוגע באפליקציה.

הבעיה העיקרית היא ברירת המחדל. לפי התיעוד של CloudWatch Logs, נתוני לוג נשמרים כברירת מחדל ללא הגבלת זמן, אלא אם מגדירים מדיניות שמירה. כלומר, כל שורה שנכתבה אי פעם ממשיכה לתפוס אחסון. לפי עמוד התמחור של CloudWatch, החיוב על לוגים כולל רכיב של קליטת נתונים ורכיב של אחסון, כך שהבעיה מכפילה את עצמה.

מקורות נפוצים לנפח מיותר:

  • רמת לוג DEBUG שהופעלה ב-Staging ונשכחה.
  • רישום של payloads מלאים של בקשות ותשובות.
  • VPC Flow Logs שהופעלו לצורך תחקור חד פעמי.
  • Lambda functions ישנות שעדיין מופעלות על ידי טריגר שנשכח.
  • לולאות retry ללא backoff, שמייצרות שורת שגיאה על כל ניסיון. המדריך ל-Retry storm, backoff ו-circuit breaker מסביר איך מונעים אותן, וכך גם חוסכים בנפח הלוגים.

איך מאתרים ומתקנים לוגים מנופחים

לפי Amnic, CloudWatch מופיע ב-Cost Explorer כשורה נפרדת. מסננים אליה ומקבצים לפי Usage Type כדי להבחין בין קליטה, אחסון, מטריקות והתראות (Alarms). אחר כך מזהים את קבוצות הלוגים הבעייתיות. הפקודה הבאה מציגה קבוצות לוגים ללא מדיניות שמירה, ממוינות לפי נפח מהגדולה לקטנה:

# Log groups without a retention policy, largest first
aws logs describe-log-groups \
  --query 'reverse(sort_by(logGroups[?!retentionInDays],&storedBytes))[*].[logGroupName,storedBytes]' \
  --output table

הצעד הראשון והמשמעותי ביותר הוא הגדרת מדיניות שמירה לכל קבוצה שאין לה. הלולאה הבאה מגדירה שמירה של 30 יום לכל קבוצה כזו:

for lg in $(aws logs describe-log-groups \
  --query 'logGroups[?!retentionInDays].logGroupName' --output text); do
  aws logs put-retention-policy --log-group-name "$lg" --retention-in-days 30
done

מעבר לכך:

  • הורידו את רמת הלוג בסביבות שאינן פרודקשן ל-INFO או WARN.
  • הפסיקו לרשום payloads מלאים. זה חוסך כסף וגם מונע דליפה של מידע רגיש ללוגים.
  • כבו Flow Logs שאינם בשימוש פעיל.
  • מחקו קבוצות לוגים של פונקציות ושירותים שכבר לא קיימים.

סיבה 5: Load Balancer בלי יעדים

לפי עמוד התמחור של Elastic Load Balancing, Load Balancer מחויב על כל שעה או חלק משעה שהוא פועל, ובנוסף לפי יחידות שימוש. כלומר, גם בלי תנועה יש חיוב בסיסי. Load Balancer ציבורי גם מחזיק כתובות IPv4 ציבוריות, ולכן הוא נופל גם תחת סיבה 2.

תרחיש נפוץ: אפליקציה הועברה לתשתית אחרת, ה-Target Group התרוקן, וה-Load Balancer נשאר. הפקודה הראשונה מציגה את כל ה-Load Balancers בחשבון, והשנייה בודקת את מצב היעדים ב-Target Group מסוים:

# List all load balancers
aws elbv2 describe-load-balancers \
  --query 'LoadBalancers[*].[LoadBalancerName,Type,Scheme,CreatedTime]' \
  --output table

# Check target health for a specific target group
aws elbv2 describe-target-health \
  --target-group-arn arn:aws:elasticloadbalancing:REGION:ACCOUNT:targetgroup/my-tg/abc123

Load Balancer שכל ה-Target Groups שלו ריקים או לא בריאים כבר שבועות הוא מועמד מובהק למחיקה.

RDS: מסד נתונים לסביבה שכבר לא קיימת

לפי עמוד התמחור של Amazon RDS, מסד RDS מחויב על שעות המכונה, על האחסון ועל אחסון גיבויים מעבר למכסה. פריסת Multi-AZ, ששימושית בפרודקשן, מתומחרת גבוה יותר ולרוב מיותרת בסביבות בדיקה. ובמסד שהוגדר כ-Publicly Accessible יש גם כתובת IPv4 ציבורית. הפקודה הבאה מציגה את כל המסדים עם הפרמטרים הרלוונטיים לעלות:

aws rds describe-db-instances \
  --query 'DBInstances[*].[DBInstanceIdentifier,DBInstanceClass,DBInstanceStatus,MultiAZ,PubliclyAccessible]' \
  --output table

איך מתקנים Load Balancers ו-RDS

  • Load Balancer יתום: מחקו אותו, ובדקו שה-Target Groups והתעודות שקשורות אליו כבר לא בשימוש.
  • כמה Load Balancers קטנים: שקלו לרכז כמה אפליקציות מאחורי ALB אחד עם ניתוב לפי Host או Path.
  • RDS שאינו נחוץ: צרו Snapshot סופי ומחקו, כמו בדוגמה הבאה:
aws rds delete-db-instance \
  --db-instance-identifier staging-db \
  --final-db-snapshot-identifier staging-db-final
  • RDS לבדיקות: בטלו Multi-AZ, הקטינו את סוג המכונה, וכבו את הגישה הציבורית.
  • עצירה זמנית: עצירה של מסד RDS אינה פתרון קבוע. לפי התיעוד של Amazon RDS, אפשר לעצור מסד לתקופה של עד שבעה ימים, ואם לא מפעילים אותו ידנית עד אז, הוא מופעל מחדש אוטומטית. גם בזמן העצירה האחסון ממשיך להיות מחויב.

שימו לב שה-Snapshot הסופי עצמו הוא אחסון שמחויב, וחוזר לסיבה 3. כדאי להגדיר מראש כמה זמן הוא נשמר.

AWS Budgets, התראות וצ'קליסט חודשי להקטנת עלויות AWS

ניקוי חד פעמי עוזר החודש. בלי מנגנון התרעה, השאריות יחזרו בחודש הבא. השלב האחרון הוא להפוך את הבדיקה לתהליך.

AWS Budgets מול Billing Alerts

לפי CloudForecast, יש שני מנגנונים עיקריים:

קריטריון

AWS Budgets

Billing Alerts (CloudWatch + SNS)

שנת השקה

2019

2012

סינון

ממדים בסגנון Cost Explorer (שירות, תגית ועוד)

בסיסי, ללא סינון בסגנון Cost Explorer

תדירות

תקציב יומי, שבועי או חודשי

לפי מטריקת החיוב המשוערת

פעולות אוטומטיות

Budget Actions בחציית סף

אין

יתרונות

גמישות ושליטה

הקמה פשוטה, קורלציה עם מטריקות CloudWatch אחרות

חסרונות

דורש הגדרת פילטרים ותגיות

מוגבל ובסיסי

לרוב הצוותים, AWS Budgets היא הבחירה הנכונה. Billing Alerts שימושיות כשכבת הגנה נוספת ופשוטה.

הפעלת Billing Alerts הקלאסיות

לפי CloudForecast:

  1. נכנסים לקונסולת Billing ואז ל-Billing Preferences.
  2. מסמנים Receive Billing Alerts ושומרים.
  3. יוצרים CloudWatch Alarm על מטריקת החיוב המשוערת, עם התראת SNS לכתובת מייל.

יצירת Budget משורת הפקודה

הגדרה כקוד נוחה במיוחד לסוכנויות שמנהלות חשבונות של כמה לקוחות. קובץ התקציב:

{
  "BudgetName": "monthly-cap",
  "BudgetLimit": { "Amount": "50", "Unit": "USD" },
  "TimeUnit": "MONTHLY",
  "BudgetType": "COST"
}

קובץ ההתראות, עם התראה על חריגה בפועל ב-80% והתראה על תחזית לחריגה ב-100%:

[
  {
    "Notification": {
      "NotificationType": "ACTUAL",
      "ComparisonOperator": "GREATER_THAN",
      "Threshold": 80,
      "ThresholdType": "PERCENTAGE"
    },
    "Subscribers": [{ "SubscriptionType": "EMAIL", "Address": "devops@example.com" }]
  },
  {
    "Notification": {
      "NotificationType": "FORECASTED",
      "ComparisonOperator": "GREATER_THAN",
      "Threshold": 100,
      "ThresholdType": "PERCENTAGE"
    },
    "Subscribers": [{ "SubscriptionType": "EMAIL", "Address": "devops@example.com" }]
  }
]

והפקודה שיוצרת את התקציב:

aws budgets create-budget \
  --account-id 123456789012 \
  --budget file://budget.json \
  --notifications-with-subscribers file://notifications.json

בנוסף לתקציב הכללי, כדאי להקים תקציב נפרד ומסונן לשירות EC2-Other. כך עלייה ב-NAT או בכתובות IPv4 תתפוס את העין גם כשהחשבון הכולל עדיין בתוך המסגרת.

זיהוי חריגות עם AWS Cost Anomaly Detection

הצ'קליסט של go-cloud ממליץ לשלב תקציבים עם התראות על חריגות, שמזהות קפיצה חריגה גם כשהיא עדיין לא חוצה סף קבוע. ב-AWS, הכלי הייעודי לכך הוא AWS Cost Anomaly Detection, שירות שמשתמש ב-Machine Learning כדי לזהות דפוסי הוצאה חריגים ולשלוח התראות עם ניתוח של הגורם.

לפי עמוד השירות, Cost Anomaly Detection ניתן ללא עלות נוספת, ולכן אין סיבה שלא להפעיל אותו לצד Budgets. השילוב הוא משלים: Budgets תופס חריגה מסכום מוגדר, ו-Cost Anomaly Detection תופס שינוי בדפוס, למשל NAT Gateway חדש שהתחיל לחייב באמצע החודש. במקביל, Budget Actions מאפשרות להפעיל פעולה אוטומטית כשסף נחצה, לפי CloudForecast.

התראה במייל שאף אחד לא קורא שקולה להיעדר התראה. כדאי לנתב את ההודעות לערוץ שהצוות באמת רואה, ולוודא מדי פעם שהן עדיין מגיעות.

הצ'קליסט החודשי

הרשימה הבאה מבוססת על העלויות שתוארו ועל הצ'קליסט של go-cloud, שמכסה נראות, משאבים בסרק, תקציבים והתראות, תיוג ומחיקת בזבוז ברור:

  1. פתחו את Cost Explorer, קבצו לפי Service, והשוו לחודש הקודם.
  2. סננו ל-EC2-Other וקבצו לפי Usage Type: בדקו NatGateway-Hours, NatGateway-Bytes וחיובי IPv4.
  3. הריצו describe-nat-gateways בכל אזור פעיל.
  4. שחררו Elastic IPs לא משויכים, ועברו על Public IP Insights.
  5. מחקו דיסקים במצב available ו-Snapshots שעברו את תקופת השמירה.
  6. בדקו מכונות במצב stopped וקבלו החלטה לגבי כל אחת.
  7. ודאו שלכל קבוצת לוגים יש מדיניות שמירה.
  8. חפשו Load Balancers בלי יעדים בריאים ומסדי RDS של סביבות שכבר לא קיימות.
  9. ודאו שה-Budgets, Cost Anomaly Detection וההתראות עדיין שולחים לכתובות נכונות.

תיוג: מי הבעלים של המשאב הזה?

השאלה הקשה ביותר בניקוי היא לא איך מוחקים, אלא האם מותר למחוק. תיוג עקבי פותר אותה מראש. סט מינימלי מומלץ:

  • Owner – מי אחראי למשאב.
  • Project או Client – לאיזה פרויקט או לקוח הוא שייך. קריטי במיוחד לסוכנויות.
  • Environment – prod, staging או dev.
  • ExpiresOn – תאריך שאחריו מותר למחוק, לסביבות זמניות.

הפעילו את התגיות כ-Cost Allocation Tags בקונסולת ה-Billing, וכך תוכלו לסנן לפיהן ב-Cost Explorer וב-Budgets.

הזווית הישראלית

  • חיוב בדולרים: AWS גובה בדולר, ולכן תנודות בשער השקל מגדילות או מקטינות את ההשפעה של כל חיוב סמוי. כדאי להגדיר תקציב בדולרים עם מרווח ביטחון.
  • מע״מ: בדקו עם רואה החשבון את הטיפול במע״מ על חשבוניות AWS, כדי שהמספר שתוקצב יתאים למה שיוצא בפועל.
  • אזור תל אביב (il-central-1): המחירים שצוטטו במדריך הם של אזורים בארה״ב, ומחירי תל אביב עשויים להיות שונים. בדקו אותם בעמודי התמחור הרשמיים לפני שמתקצבים.

שאלות נפוצות

למה אני מחויב על NAT Gateway כשאין תנועה בכלל?

כי NAT Gateway מחויב על כל שעה שהוא זמין, ולא רק על נתונים שעוברים דרכו. לפי FirstPassLab, החיוב הוא $0.045 לשעה ועוד $0.045 לכל GB מעובד כשיש תנועה. בחישוב פשוט, שער אחד עולה כ-$32.85 בחודש עוד לפני תנועה, וכל שער נוסף (למשל אחד בכל AZ) מוסיף סכום דומה. את המחיר לאזור שלכם בדקו בעמוד התמחור של Amazon VPC.

האם Elastic IP שלא בשימוש עולה כסף?

כן. לפי ההכרזה הרשמית של AWS, מאז 1 בפברואר 2024 כל כתובת IPv4 ציבורית, משויכת או לא, עולה $0.005 לשעה. מקורות ישנים יותר טוענים שרק כתובות לא משויכות מחויבות, אבל זה משקף את המדיניות הקודמת.

האם עצירת מכונת EC2 מפסיקה את כל החיובים?

לא. לפי Amnic, דיסקי EBS, Snapshots וכתובות IP ממשיכים להיות מחויבים. מכונה עצורה עם דיסק של 200GB עולה עדיין כ-$16 בחודש.

איפה רואים את עלויות ה-NAT ב-Cost Explorer?

מסננים לשירות EC2-Other, מקבצים לפי Usage Type, ומחפשים את NatGateway-Hours ו-NatGateway-Bytes, לפי AWS re:Post.

למה NAT Gateway מציג יותר מ-730 שעות בחודש?

בדרך כלל כי יש יותר משער אחד, למשל שער בכל Availability Zone. תשובה ב-re:Post מזכירה גם חשבונות מרובים כגורם, אך התשובה נוצרה אוטומטית והוטל בה ספק. הדרך הוודאית היא להריץ describe-nat-gateways בכל אזור.

איך מקבלים התראה על עלייה בעלויות?

הדרך המומלצת היא AWS Budgets עם ספים והתראות במייל, ואפשרות ל-Budget Actions, לפי CloudForecast. לצידו כדאי להפעיל את AWS Cost Anomaly Detection ללא עלות נוספת. החלופה הפשוטה היא Billing Alerts דרך CloudWatch ו-SNS.

סיכום

התשובה לשאלה למה חשבון AWS עולה גם בלי תנועה כמעט תמיד זהה: משאבים שמחויבים לפי זמן או לפי נפח ממשיכים לחייב גם כשאין משתמשים. NAT Gateway שגובה על כל שעה, כתובות IPv4 ציבוריות שמחויבות מאז פברואר 2024, דיסקים ו-Snapshots שנשארו אחרי מכונות שנמחקו, לוגים שנשמרים ללא תפוגה כברירת מחדל, ו-Load Balancers ומסדי RDS של פרויקטים שנגנזו.

הדרך לטפל בזה מורכבת משלושה שלבים: אבחון ב-Cost Explorer עם קיבוץ לפי Usage Type, ניקוי ממוקד לפי הצ'קליסט, ומניעה באמצעות AWS Budgets, Cost Anomaly Detection ותיוג עקבי. ניקוי חודשי של חצי שעה, יחד עם תקציב מסונן ל-EC2-Other, מספיק כדי לתפוס את רוב העלויות הנסתרות לפני שהן הופכות להפתעה בחשבונית.

לצוותים בישראל כדאי להוסיף שתי בדיקות: התאמה של התקציב לשער הדולר ולמע״מ, ואימות המחירים באזור תל אביב בעמודי התמחור הרשמיים, שעשויים להיות שונים מהמחירים שצוטטו כאן.

מקורות

וואטסאפ